<h1>ארחות חיים הלכ' חלה סימן ה'</h1>
<h2>דף לז.</h2>
ונהגו העולם כפר"ת [בדין] (מדין) תחלתו עיסה וסופו סופגנין וכו' כמו שכתוב בהלכות סעודה. הילכך הני פרטול"ש ורואיל"ש אע"פ שסופן סופגנין במשקה מ"מ כיון שתחלתן עיסה חייבין וכן נראה לענין המוציא דאין חלוק מההיא דנטלן לאוכלן גבי מנחה שהיא מטוגנת בשמן דהיינו סופגנין. מיהו הני וירמיאול"ש ליכא עלוהי תוריתא דנהמא ופטורין מברכת המוציא אך חייבין בחלה ומורי ר' יחיאל ז"ל היה מסופק (לאין) [לפי] שאין רגילות לבשל בקדרה שיעור חלה. ודומה קצת לעושה עיסתו לחלקה בבצק והיה מנהיג להפריש חלה בלא ברכה אבל בוניינו"ץ פטורין שתחלתן סופגין בקערה וסופן סופגין אבל (גואיירא) וגופאר"ש שתחלתן סופגנין סופן עיסה. ואפילו אותן גפאר"ש הנאפות לתוך הברזל מ"מ קימל"ן כר' יוחנן דאמר מעשה אלפס חייבין היכא דליכא משקה ואע"פ שסכין הברזל בשומן אין זה כי אם מעט כדי שלא ישרפו. ומיהו אותן ניבלי"ש הנאפות כמו כן בברזל פטורות משום דליכא עליהו תוריתא דנהמא. מיהו אי קבע עליהו סעודתיה כגון בברית מילה ובליל פורים צריכין ברכת המוציא. וטוב הוא שיבצע על לחם גמור כדי לפטרן וכן היה ר' יחיאל ז"ל נוהג כפר"ת ז"ל.
